בן שולמית ושאול, נולד בשנת 1922 בעיר חלב, סוריה. אביו היה חייט ורצה שבנו ילמד אף הוא את המקצוע הזה אבל אברהם, משסיים את "תלמוד-התורה" בהיותו בן 15, גילה לאביו שברצונו לעלות לארץ-ישראל ואילץ אותו להסכים לכך ולברכו. בשנת תרצ"ח עלה עם עוד חברים בני גילו באופן "בלתי-לגלי" לארץ כיסופיו. נשלח על-ידי הסוכנות לבאר טוביה, אך לא מצא שם את מקומו. עבר לפתח-תקווה ועבד בפרדסים. כעבור שלוש שנים עבר לתל-אביב, התיישב בשכונת התקווה ועבד בחברת "טנא".

למחרת הכרזת המדינה התגייס ושירת בחטיבה 7. השתתף במבצע "בן-נון א'" - הניסיון הראשון לכבוש את מערך הלגיון בלטרון במגמה לפרוץ את הדרך לירושלים. ההתקפה נכשלה נוכח עדיפות האויב והכוחות נאלצו לסגת. בקרב זה נפל, ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948).

ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.